במקרה חרום, נפץ את הזכוכית

מאמר דעה מאת מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, רוברט זינגר

במקרה חרום, נפץ את הזכוכית

ראיתי תמונה המצביעה על מצב העולם. זו הייתה תמונה של קופסת זכוכית, עליה כתובות המילים: "במקרה חרום, נפץ את הזכוכית, והאשם את היהודים, או את ישראל, או את שניהם."

בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים למעשי אנטישמיות חמורים ביותר ברחבי אירופה. בין המקרים האחרונים – הרס מזעזע של כ-80 קברים בצרפת עם כתובות אנטישמיות. חילול נוראי של כבודו האחרון של אדם.

תקיפות פיזיות ומילוליות, השחתת רכוש ואנדרטאות, וסקרים מדאיגים בקרב הקהילות הם הוכחה מדאיגה כי אנטישמיות היא עשב שוטה עם שורשים עמוקים, שכפי שההגדה מלמדת אותנו, צץ שוב ושוב בכל דור ודור.

ברחבי אירופה, שהייתה בעבר שדה הקטל של שליש מבני עמנו, הבעת שנאה כלפי יהודים כבר איננה נחשבת לחוסר נימוס או להתנהגות גסה. לעתים קרובות מדי, לכל הפחות במערב אירופה, מדינת ישראל נמצאת על הכוונת, אך בפשטות ניתן לראות מבעד להסוואה דקה זו. ומעשי אלימות נגד מטרות יהודיות חושפים את העמדת הפנים הזו: מי ששונא את המדינה היהודית, שונא יהודים. נקודה.

לאחר זוועות השואה והקמת המדינה היהודית, רבים האמינו כי האנטישמיות סוף סוף תמצא את מקומה בפח האשפה של ההיסטוריה. למרבית הצער, הם טעו. שבעים וחמש שנה לאחר שגטו ורשה הפך לאפר ושברי אבנים, העולם חוזר לסורו.

עלינו לשאול את עצמנו: כיצד יתכן שאפילו לאחר הכללת לימודי שואה בחומר הלימוד של בתי ספר תיכוניים מאירלנד ועד מולדובה, רבים כל כך מפגינים בורות כלפי המילה "אושוויץ."  האם האנושות חלתה במחלת שכחה קולקטיבית?

כמנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, המייצג קהילות יהודיות במאה מדינות ברחבי העולם, אני מקבל דיווחים שוטפים על מעשי וונדליזם, דברי שנאה, הפגנות ניאו-נאציות, אלימות, קריאות לחרם ומעשים מטרידים אחרים המופנים כלפי יהודים.

דיווחים אלה מבהירים כי האנטישמיות נובעת ממקורות רבים, מהשמאל הקיצוני או מהימין הקיצוני. למרבית הצער, היא מרימה את ראשה המכוער גם בקרב חוגים מהזרם המרכזי יותר. בבריטניה, מדינה בה התגוררתי במשך שנים רבות ולמדתי לאהוב, ראש מפלגת הלייבור בטא אמירות אנטי-יהודיות שוב ושוב. בגרמניה, המפלגה "אלטרנטיבה לגרמניה" מחדשת אווירה של חשד כבד כלפי זרים. במדינות פוסט-קומוניסטיות רבות הכחשת השואה נפוצה, ואלו שנטלו חלק ברצח יהודים מהוללים כגיבורים.

בנסיבות אלה, קל מדי לוותר ולומר שזהו קרב שלא ניתן לנצח בו. אך היהודים מעולם לא היו עם שמוותר. כיום, הקונגרס היהודי העולמי, בהובלתו של נשיא הקונגרס רונאלד לאודר, יוצר בריתות עם ממשלות, ארגונים לא-ממשלתיים ואפילו קבוצות ספורט, כדי להילחם בעשב שוטה נורא זה.

אין אנו משלים את עצמנו. אך כל עוד האנטישמיות קיימת, אנו נאבק בה בנחישות על מנת לעקור אותה מהשורש.

 

צילום: שחר עזרן